הרמת רצפת הסינוס מתבצעת כאשר יש צורך בהחדרת שתלים באזור השיניים האחוריות בלסת העליונה, אך גובה העצם אינו מאפשר את אחיזת השתלים. חוסר בעצם הלסת נגרם בדרך כלל בעקבות עקירת שיניים, מחלות חניכיים ושימוש ממושך בתותבות, אשר גרמו לספיגת העצם בלסת. באמצעות הרמת סינוס דוחק רופא השיניים פנימה את רירית הסינוס וממלא את החלל שנוצר בשתל עצם ממקור מלאכותי או עצמי. כך, ניתן ליצור מערכת אחיזה חזקה וגובה עצם מספק אשר יאפשרו את החדרת השתלים באופן בטוח וללא פגיעה בקרום הסינוס. לאחר מספר חודשים שתל העצם יהפוך לחלק בלתי נפרד מעצם הלסת.
קיימים סוגים רבים של שתלי עצם מלאכותיים. בחירתם נעשית על ידי רופא שיניים, בהתאם לצורך, תוך התחשבות בגובה העצם שבלסת העליונה.
ניתן להבדיל בין שני סוגים של הרמת רצפת הסינוס:
1. הרמת סינוס פתוחה - בשיטה זו יש צורך לפתוח "חלון", מעין פתח צידי אשר מבצעים דרך החניכיים בעצם הלסת העליונה. דרכו ניתן לדחוק פנימה את רירית הקרום העוטף את הסינוס. את החלל שנוצר רופא השיניים ממלא בשתל עצם בהתאם לכמות ולגובה העצם החסרה. הרמת סינוס פתוחה מתבצעת כאשר גובה העצם נמוך מ- 7-5 מ"מ.
הרמת סינוס
2. הרמת סינוס סגורה - בשיטה זו הרמת הסינוס מתבצעת דרך חור הקידוח, אשר ביצע רופא השיניים עבור החדרת השתל. דרך אותו פתח דוחסים את שתל העצם, שדוחק פנימה את רירית קרום הסינוס. ממלאים את הסינוס עד לגובה הרצוי ומחדירים את השתל. הרמת סינוס סגורה מתבצעת כאשר גובה העצם הוא יותר מ- 7 מ"מ.